מרדוק הנדסה ובניין בע"מ נ' לוי ואח'

החלטה

1.הנתבעים הינם בעלי זכויות נכס מקרקעין בירושלים (להלן – הנכס).

ביום 18.9.11 התקשרו הצדדים בהסכם על פיו נטלה התובעת על עצמה לבצע עבודות שיפוץ ובנייה בנכס ובתמורה היה על הנתבעים לשלם עבור עבודות אלה, הכל כמפורט בהסכם.

על פי כתב התביעה, נותרו הנתבעים חייבים לתובעת כספים, הכל כמפורט בכתב התביעה.

2.ביום 15.7.13 הודיעה התובעת כי המציאה את כתבי בית הדין, דהיינו את כתב התביעה, לידי עו"ד נילי נאהורי, אולם זו סירבה לחתום על אישור המסירה.

לטענת התובעת, קבעו הנתבעים את כתובתה של עו"ד נאהורי ככתובתם לכל דבר ועניין והקשור להסכם הנ"ל, ולפיכך המצאה זו הינה המצאה כדין ואין הנתבעים יכולים להתנגד לדרך ההמצאה לכתובת אותה הם קבעו בעצמם בכל הקשור להסכם ולביצועו.

עוד בטרם הגשת הודעה זו לבית המשפט, הרי שעוד ביום 14.4.13 הודיע עו"ד נאהורי לבית המשפט ולב"כ התובעת כי משרדה אינו מייצג את הנתבעים ולכן אינו יכול להיחשב כתובת למסירת כתבי בית דין.

3.מאחר והנתבעים לא הגישו כתב הגנה במועד, ניתן כנגדם פסק דין ביום 21.5.13.

4.הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין ובה העלו את הטענות הבאות: כתב התביעה לא הומצא להם על פי הוראת תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובעת כי ההמצאה תהא כל ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו. לשיטת ב"כ הנתבעים, היה על התובעת להמציא להם את כתב התביעה על פי הוראת תקנה 500 בשל היותם תושבי חוץ.

עוד הוסיפו הנתבעים וטענו כי עו"ד נאהורי אינה מייצגת אותם מזה מספר חודשים.

בנסיבות אלה, קיים פגם בהמצאת כתב התביעה ולפיכך יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

הנתבעים טענו בבקשה בכל הקשור לסיכויי הגנתם כנגד התביעה כי התובעת היא זו אשר חבה להם כספים הן מכוח העובדה כי הפרה הפרה יסודית את ההסכם שבין הצדדים וכן הסכמות בעל פה שהיו בין הצדדים.

בין היתר, נטען כי התובעת התחייבה לסיים את עבודות הבנייה והשיפוץ עד ליום 30.6.12. נכון למועד זה לא הושלמו העבודות ויתרה מכך, התובעת ומי מטעמה נטשו את הנכס והפקירו אותו במצב של אתר בנייה. כמו כן, טענו הנתבעים לקיום ליקויים רבים ולנזקים חמורים לנכס (סעיף 16 לבקשה).

5.התובעת בהתנגדותה לבקשה טוענת כי המצאת כתב התביעה היתה כדין. בין היתר, נטען כי עו"ד נאהורי, אשר קיבלה ראשונה את כתב התביעה, לאור היותה כתובתם של הנתבעים בהתאם להסכם, העבירה אותו לידי ב"כ הנוכחי של הנתבעים עוד ביום 15.4.13. ב"כ הנתבעים הנוכחי אינו טוען כי אינו מייצג את הנתבעים לאור העברת החומר לידיו, הגם שהגיש בשמם את הבקשה בלא שצירף ייפוי כוח מתאים מטעמם.

התובעת אף העלתה טענות באשר לגירסת הגנת הנתבעים. לטעת התובעת, טענות הנתבעים באשר לטיב העבודה אינה מגובה בחוות דעת מקצועית.

6.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט, תוך חיוב הנתבעים בהוצאות הבקשה.

באשר לעניין ההמצאה, עדיפה בעיניי גירסת התובעת על פני גרסת הנתבעים. כפי שנאמר כבר לעיל, הנתבעים הינם תושבי חו"ל ואשר יוצגו על ידי עו"ד נאהורי לקראת חתימת ההסכם אשר נחתם על ידה ולא על ידם באופן אישי. לא זו אף זו, משרדה של עו"ד נאהורי אף שימש את הנתבעים ככתובת למסירת כתבי בית דין. בנסיבות אלה, לא היה מקום לנקוט בהליך של המצאה לחו"ל מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי וניתן היה להמציא לעו"ד נאהורי את כתב התביעה בהיותה מורשה של הנתבעים. בנסיבות אלה, על עו"ד נאהורי, כמי שייצגה את הנתבעים בהליכים לפני חתימת ההסכם ואף חתמה עליו, להביא לידיעתם את העובדה כי התובעת הגישה כנגדם תביעה ואף לשלוח להם את כתב התביעה, כדי שאלה יפעלו על פי שיקול דעתם באשר לייצוגם בתביעה.

אין בפני בית המשפט כל ידיעה האם כך נהגה עו"ד נאהורי, אך מה שעולה מהתיק שהיא העבירה את כתבי בית הדין לידי ב"כ הנוכחי של הנתבעים וכנראה לא בכדי. מכאן, שעל ב"כ הנתבעים היה להגיש כתב הגנה במועד מיום קבלת כתב התביעה.

המסקנה העולה מן האמור לעיל, כי לא היה כל פגם בהמצאת כתב התביעה ולפיכך אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

יחד עם זאת, ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.